<p style=”text-align: right;”>יהודה עמיחי. הגן שנשתל
,הַגָּן שֶׁנִשְׁתַּל לְזֵכֶר נַעַר שֶׁנָּפַל בַּמִּלְחָמָה
הִתְחִיל לִהְיוֹת דּוֹמֶה לוֹ, כְּפִי שֶׁהָּיָה
,לִפְנֵי עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים
.יוֹתֵר וְיוֹתֵר דּוֹמֶה, כָּל שָׁנָה
,הוֹרָיו הַזְּקֵנִים בָּאִים הֵנָּה
כִּמְעַט יוֹם יוֹם, לַשֶׁבֶת בּוֹ עַל סַפְסָל
.וּלְהִסְתַכֵּל בּוֹ
וּבְכָל לַיְלָה מְזַמְזֶמֶת הַזְּכִירָה
.כְּמָנוֹעַ בַּגָּן. בַּיוֹם לֹא שׁוֹמְעִים
