<p style=”text-align: right;”>חיים נחמן ביאליק. הַקַּיִץ גֹּוֵעַ
הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְְ זָהָב וָכֶתֶם
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם
.הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן
וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים
וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת
יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה
.בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת
וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר
:עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה
?בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם”
“.צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה